סימון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע שעניינה נזקים שגרמה לו, לטענתו, הנתבעת בהתנהלותה כמבטחת הדירה בבעלותו. אין מחלוקת שהתובע (כמו כל הדיירים בבניין ואף ועד הבית המשותף) היה מבוטח אצל הנתבעת מפני נזקי צנרת מים. לטענת התובע, בעקבות רטיבות בביתו פנה לנתבעת אולם זו סירבה לטפל במקרה בטענה שאינו מכוסה בפוליסה. הנתבעת הפנתה את האחריות לבעל הדירה שמעל דירת התובע ולא טיפלה במפגע. בעקבות חוות דעת זו, הגיש התובע תביעה בפני מפקחת המקרקעין נגד הדייר ובהמשך צרף את נציגות הבית המשותף. לטענת התובע, במהלך ניהול התביעה הסתבר, כי הרטיבות והנזילה מכוסים בפוליסת הביטוח ולפיכך הוא תובע את ההוצאות שנגרמו לו ואת נזקיו בגין התביעה הממושכת שניהל. התובע צרף לתביעתו מכתבים ומסמכים המוכיחים לדידו את טענותיו.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי התביעה חסרת יסוד שכן נזקיו של התובע כוסו כולם על ידי צד ג', הוא הדייר שמעליו, וכי פסק הדין של מפקחת המקרקעין מהווה מעשה בית דין המשתיק את התובע מניהול הליכים נוספים נגד צדדים נוספים בגין אותם ארועים.

אשר לדרישת התובע להחזר שכר טרחה של מומחה מטעמו של התובע, לגביו נקבע בפסק דינה של המפקחת כי הדייר שמעליו אינו אמור לשאת בו, טוענת הנתבעת להשתק ומעשה בית דין ומכל מקום, כי הייתה חובה על התובע לעדכן אותה אודות הוצאה שבכוונתו להוציא ומשלא עשה כן, אינו זכאי לפיצוי.

הנתבעת הוסיפה והדגישה, כי גם מהמכתבים שמצרף התובע עולה, כי הסכימה לתקן את נזקיו, בכפוף לכך שיוצהר על ידו, כי במידה והמדובר בנזקים שאינם מכוסים בפוליסה ישיב את הכספים לנתבעת. התובע סרב להצעה זו.

הנתבעת טוענת עוד, כי משקבעה המפקחת כי מקור הנזק מצנרת בבעלות הדייר שמעל התובע, הרי נזקים אלה אינם מכוסים בפוליסה, שכן הפוליסה מכסה נזקים בדירה עצמה. הנתבעת ציטטה סעיף מתוך הפוליסה, אך לא טרחה לצרף את הפוליסה – המסמך שלטענתה מסיר ממנה אחריות - לכתב ההגנה.

הנתבעת מוסיפה, כי הדייר שמעל התובע לא דרש להפעיל את הפוליסה שלו אצל הנתבעת ו/או לתקן את הנזקים בדירת התובע, מה גם שבפוליסה אין כיסוי לצדדים שלישיים או הדיירים, ככל שאין המדובר בנזקים מהצנרת המשותפת.

התובע הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, ובכתב תשובה זה הבהיר, כי הוא תובע את הנתבעת, הראל חברה לביטוח, כמבטחת שלו עצמו ולא כמבטחת של מי מהנתבעים אצל המפקחת על המקרקעין וככזו אינה חליפה של מי מהנתבעים (סע' 6 לכתב התשובה).

התובע מפנה לסעיף 8.1.9 לפוליסה המכסה אבדן או נזק שנגרמו לדירה עקב "שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" וטוען, כי סעיף זה מלמד שהפוליסה מכסה כל נזק בדירתו ממקור חיצוני, לרבות נזילה מדירת השכן.

עיון בפסק הדין של המפקחת, מעלה, שלאחר שהסתבר, כי הרטיבות חדרה לדירת התובע עקב פגמים בדירת השכן הגיעו התובע והשכן להבנות בנוגע לתיקון פגמים בדירת השכן ונזקי הרטיבות בדירת התובע ולפיכך פסק הדין התייחס לשאלת ההוצאות גרידא. המפקחת חייבה את השכן בהחזר כל הוצאות התובע בנוגע למומחים שמונו על ידה, אולם קבעה, כי לא מצאה לנכון לחייב את השכן בהוצאות המהנדס שנשכר על ידי התובע בנוסף להוצאות המומחה שמונה על ידי המפקחת.

אשר לנציגות ועד הבית, קבעה המפקחת, כי בדין צורפה נציגות ועד הבית כנתבעת נוספת שכן השכן טען שנזקי הרטיבות נגרמו לדירת התובע עקב פגמים ברכוש המשותף, אולם לא הגיש הודעת צד ג' נגד הנציגות ומשכך היה על התובע לצרפה. המפקחת ציינה, כי הנציגות טענה בכתב הגנתה שאינה אחראית לנזקים בדירת התובע וכי התובע לא אפשר לחברת הביטוח מטעמה להיכנס לדירתו כדי לבדוק את טענותיו. מכל מקום, המפקחת הכריעה, כי בכל הנוגע לתביעת התובע נגד הנציגות כל צד ישא בהוצאותיו.

הנה כי כן, מכוח פסק הדין של המפקחת, על פניו, התובע מושתק מלהעלות טענות נוספות נגד הן השכן, והן נגד נציגות הבית, שכן עניין זה הוכרע בפסק דין המפקחת, אך אינו מושתק מלהעלות טענה נגד הנתבעת כמבטחת שלו, שכן הנתבעת לא הייתה צד להליך ואף לא חליפו של צד להליך, ואם ימצא כי התרשלה בטיפול התובע הרי שעליה לפצותו.

דיון והכרעה

כמפורט לעיל, התובע מעלה טענות נגד התנהלות הנתבעת, שעיקרן בכך, שהנתבעת סרבה לטפל בפניותיו החל מעת שפנה אליה בנוגע לרטיבות, בטענה, כי הנזק אינו מכוסה בפוליסה ובטענה כי יש להמתין לפסק דינה של המפקחת. לטענת התובע בשל התנהלות הנתבעת נאלץ לפנות למפקחת על הבתים המשותפים, ונותר בדירה שבה ישנה רטיבות משך תקופה ארוכה, באי נוחות יתרה, כמו כן נאלץ לשכור מומחים בעת הדיון בפני המפקחת.

התובע טען בכתב התביעה, כי במהלך ההליך בפני המפקחת, וכאשר הוגשו חוות הדעת מטעמו, שב ופנה לנתבעת וביקש את טיפולה. מכתבים כאלה נכתבו לדוגמא ב- 5/12/10, 12/5/11, 6/6/11.

בתאריך 11/7/2011 השיבה הנתבעת, כי מבדיקה שערכאה הנזקים נדונים בתביעה בפני המפקחת, וטרם הכרעה בדבר נסיבות הארוע המדויקות אין באפשרותם לקבוע האם מדובר בנזק הכלול בכיסוי הביטוחי, שהרי נזקי איטום לדוגמא אינם בכיסוי הביטוחי, משמעות הדברים, כך כתבה הנתבעת כי בשל זה אין באפשרותם לבצע את התיקונים, שכן יתכן שמדובר בנזקים שאינם באחריותם, למרות זאת הוצע לנתבע להסכים לכך שהנתבעת תבצע את התיקונים ושאם יקבע כי מדובר בנזקים שאינם כלולים בכיסוי הביטוחי, תוחזר העלות על-ידו.

ב- 21/7/2011, השיבה הנתבעת, כי בהמשך למכתב קודם, אין הם מתחמקים מאחריות, אלא מעוניינים לתקן את הנזק בשלב זה, אם כי ככל שיסתבר שלא היו צריכים לעשות כן, יהא זה צודק שישיב להם את שווי התיקון שיבוצע וככל שהתובע משוכנע כי מדובר בנזקים הכלולים בכיסוי הביטוחי לא תהיה מבחינתו כל מניעה להתחייב. למכתב זה השיב התובע, כי על פי הפוליסה הביטוח יכנס לתוקף במקרה של "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני", לפיכך על הנתבעת לתקן את הנזק ובמידת הצורך לחזור אל השכן.

בתאריך 30/4/12, לאחר מתן פסק דינה של המפקחת שבה הנתבעת והשיבה לתובע, כי הוצע לו להפעיל את הפוליסה בכפוף לתשלום דמי השתתפות עצמית, כמתחייב על-פי הביטוח אולם הוא סרב. וכן חזרה הנתבעת על עמדתה במכתביה הקודמים, כי אף הוצע לתובע כי הנזק יתוקן והוא ישיב לה את דמי התיקון במידה שיקבע שמדובר בנזקים שאינם כלולים בכיסוי הביטוחי, אולם גם לכך הוא סרב. בנוגע להוצאות המומחים שדרש שבה וטענה הנתבעת, כי הגדיל את נזקיו מבלי להיוועץ בה וגם משום כך אין היא אמורה לשפותו.

כפי שפתחתי וכתבתי שני הצדדים לא הגישו לבית המשפט את פוליסת הביטוח על כל תנאיה (אף כי התובע צרף חלקים מן הפוליסה), יחד עם זאת המפקחת הכריעה מפורשות, כי האחריות על השכן ואין חולק, כי השכן או המבטחת האחרת שלו שאינה הנתבעת כיסתה את הנזקים לשביעות רצונו של התובע. המפקחת לא ראתה גם להטיל אחריות על נציגות הבית המשותף אף שקבעה, כי ראוי היה לצרפה לתביעה נוכח העובדה שהשכן טען כי מדובר ברטיבות שמקורה בצינור משותף.

אף שהנתבעת לא טרחה לצרף את הפוליסה על מנת להזים את טענות התובע שהפוליסה מכסה את הנזק שמקורו בדירת השכן, הנתבעת לא הכחישה בדיון או במכתביה לתובע, כי הביטוח יכנס לתוקף במקרה של "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני". כיסוי ביטוחי מסוג זה נדון לא פועם בפסיקת בית המשפט, אשר קבע, כי מקור מים מדירת השכנים או מצד ג' כלשהו נכלל בגדרו – ראה לדוגמא: תאמ 3473/07 מרדכי טרבלסי נ' אלגרה רוזנר (קריות), 14/07/2011: